חיפוש
  • כל הפוסטים

עבודה סמינריונית במשפטים הלכה למעשה. (חלק שני)

עודכן ב: 3 מרץ 2019

טוב אזי כפי שעמדתי בחלק הראשון, ראשית שומה עלי להכין בקשה לאישור המרצה בגין נושא העבודה ושאלת המחקר בעבודתי, ורק לאחר מכן, אוכל לזכות לעמול על העבודה הסמינריונית במשפטים.


למעשה, ידעתי תמיד שכדאי תחילה לקרוא ולהכיר את הנושא, ואף למצוא סוגיות משפטיות אשר עשויות לעורר שאלות וקושיות אשר ראויות לעסוק בהם בעבודתי.


קבלת תואר ראשון במשפטים

משכך, בחרתי במשפט חוקתי היות ולטעמי זה הנושא שיש בו את מיטב הספרות המשפטית לרבות מאמרים אקדמיים ופסיקה ענפה בנושא. אפוא, מצאתי את עצמי גורס את החומר החוקתי שעות על גבי שעות בספריה ואף נסחפתי והתעמקתי בסוגיות המשפטיות. מה שמשך לי את העין וסקרן אותי עד מאוד עסקינן בזכות לחופש הביטוי במדינת ישראל. למעשה תמיד זכרתי עוד בתקופת היותי סטודנט לשנה ראשונה במשפטים, שמרצה הקורס חזר וגרס במעין מנטרה משפטית, שאין זכויות מוחלטות אלא יחסיות, אפוא, כאשר אתם נתקלים במהלך תקופת הלימודים ואף לאחר מכן, תמיד תזכרו שהכל יחסי בחיים ולא מוחלט.

כאמור חופש הביטוי נחשב לנשמת אפה של הדמוקרטיה והוא למעשה אבן הראשה של המשטר הדמוקרטי ליברלי במדינת ישראל. יחד עם זאת, הוא נחשב לזכות יחסית ולא מוחלטת היות והוא מתנגש עם זכויות חוקתיות רבות לרבות: החופש להפגין, בטחון המדינה, רגשות הציבור וכיוצא בזה. היות ומדובר בנושא שמתנגש בין זכויות חוקתיות, בחרתי לעסוק בהתנגשות בין חופש הביטוי לבין חופש העיתונות ובטחון המדינה. לאחר שהגעתי לנושא ולסוגיה המרכזית בעבודתי, עתה היה עלי לכתוב את הסוגיה הלכה למעשה.


מומחים בכתיבת עבודות אקדמיות

לאור זאת, ניסיתי תחילה למצוא תחילה עבודה סמינריונית במשפטים לדוגמא אשר תוכל לתת לי כיוון או להעלות בי תהיות והבנות להכנת העבודה. אולם לא הצלחתי למצוא משהו רלוונטי ברחבי הרשת, ואף בחלק מהמקרים נתקלתי בשאלות מחקר לא ראויות או לא ברורות. זכור לי שהמרצה טען שבגין עבודה הסמינריונית במשפטים יש לעמוד על שאלת מחקר טובה שמנוסחת בצורה פשוטה ובת חקירתית, הווה אומר, השאלת המחקר בעבודתי לא צריכה להסתכם ב "כן" או "לא", ואף היא לא צריכה להיות רחבה מידי, אלא היא צריכה להיות ממוקדת, עניינית ומותאמת בהיקפה לעבודה סמינריונית במשפטים.


לאחר שהכנתי את השאלת מחקר, עתה היה עלי להכין את הבקשה הפורמלית שתעסוק בהצעה לשאלת מחקר. משכך, החלטתי לעבוד לפי הנוסחה שלהלן.


1. הרקע המשפטי- בחלק הראשון ובטרם הכתיבה בגין הסוגיה, תחילה עמדתי על הזכות לחופש הביטוי במשפט הישראלי ומאידך עמדתי אף על הזכות לחופש העיתונות ובטחון המדינה במדינה דמוקרטית ליברלית.


2. שאלת המחקר- בשלב הזה הצגתי את שאלת המחקר המשפטית שעמדתי עליה בעבודה. חשוב לציין ולשנן את זה, שאלת המחקר חייבת להיות פשוטה להבנה, אל תנסו להמציא את הגלגל ולהיכנס לסוגיות משפטיות מורכבות.


3. שלבים בפתרון שאלת המחקר- למעשה בחלק דנן הצגתי בפני המרצה את הפרקים בעבודתי, וכיצד כל פרק בעבודה, טורם תרומה משמעותית לפתרון הסוגיה המשפטית. כלומר, בשלב דנן יש לבנות ראשי פרקים לפי הנוסחה שלהלן. א. רקע. ב. הסוגיה המשפטית. ג. הדין המצוי. ד. הדין הרצוי. ה. משפט משווה. ככה למעשה, לב ליבה הפועם של העובדה יהיה בנוי בצורה קוהרנטית אשר נועדה לעמוד על פתרון הסוגיה בעבודתי.


4. הצרת טיעון. בשלב זה כתבתי את כל הנושאים אשר לא אעסוק עליהם בעבודתי וזאת עקב היקף יריעת החומר.


5. ביבליוגרפיה משפטית. עוד בטרם החיפוש אחרי החומר המשפטי שעוסק בסוגיות דנן, ידעתי ואף קבלתי הנחיה ברורה ממרצה הקורס הסמינריוני "ברחל בתך הקטנה", שיש למצוא את החומר העדכני ביותר אשר מתאים לסוגיה המשפטית שהנני עוסק בה בעבודתי. משכך, הכנתי ואף רשמתי חומר ביבליוגרפי שמורכב מספרות ופסיקה מרכזית בתחום.

למעשה, המבנה של הכנת בקשה לאישור המרצה בגין נושא העבודה ושאלת המחקר בעבודתי, הוא דומה מאוד לפרק המבוא שבעבודה. אפוא ולשיטתי, את ההצעה לשאלת המחקר יש לכתוב בדומה לכתיבת הפרק במבוא בעבודה. כאשר שימוש באמצעות המבנה המוצע מבטיח לסטודנט קבלת אור ירוק וברכה ממרצה הקורס.


כאמור את הצעת המחקר לעבודתי הגשתי לאחר שנערכתי אליה בהתאם, ולאחר שידעתי מראש כיצד אני רוצה לכתוב ולהכין את העבודה. הלכה למעשה, הצעת המחקר סידרה לי את כיוון הכתיבה ואת הנושאים המשפטיים אשר ירכיבו את העבודה הסמינריונית במשפטים, ככה שנשארתי מאוד ממוקד ומפוקס.


בחלק הבא של הבלוג אני יעמוד ואסביר כיצד יש להכין את העבודה ואף אתן טיפים רבים להכנת העבודה.


במאמר מוסגר, ועל מנת שתוכלו להבין ולעמוד על דעתי, ראו להלן דוגמא לכתיבת פרק מבוא מתוך עבודה סמינריונית במשפטים, אשר מורכבת לפי הנוסחה לעיל.


דוגמא לכתיבת מבוא בעבודה.


"המתודולוגיה האידיאולוגית שבבסיס השיטה הדמוקרטית, מונה את הזכות לפרטיות מעמודי התווך ואבן הראשה של המשטר הדמוקרטי. יחד עם זאת, הזכות לפרטיות אינה האתוס היחידי במרקם החיים של חברה ומדינה, הזכות לביטחון אף היא הוכרה כנורמה קונסטיטוציונית בעלת מעמד חוקתי קולוסלי במשפט הישראלי. האינטראקציה בין הזכות לפרטיות לבין לבין הזכות לביטחון נחשבות לזכויות חוקתיות בעלות מעמד נורמטיבי זהה. לאור זאת. בסוגיה רבת אנפין זו, נבחן את האינטראקציה בין שתי הזכויות ואיזונם כאשר עסקינן מחד בזכותה של המשטרה למלא כראוי את תפקידיה השונים באכיפת החוק ובתפיסת עבריינים, וכך לקדם את ההגנה על הביטחון האישי של התושבים והציבור, כאשר חלק אינטגרלי מפעולתה הוא ביצוע חיפוש על חשודים על מנת להגן על הציבור.


הנה כי כן, עולה הסוגיה, באם בוצע חיפוש על גופו ו/או בגופו של חשוד אשר אינו עומד בקנה עם הוראות החוק אשר פורטו לעיל, האם שומה על בית המשפט לפסול את הראיה אשר נמצאה או נלקחה מהחשוד בגין העובדה שלא בוצע חיפוש שלא כדבעי. גישתו של בית המשפט הייתה שלא לפסול קבילותה של ראיה רלוונטית עקב אי חוקיותם של האמצעים שננקטו לשם השגתה. בית המשפט פסק שאי חוקיות מהווה שיקול לעניין קביעת משקלה של הראיה, ורק במקרים קיצוניים עשויה היא להפחית ממשקלה לאפס, אולם אין בה כדי להשפיע על קבילות הראיה. הלכה למעשה, בית המשפט טען שאין למנוע ממנו מידע רלוונטי לבירור חפותו או אשמתו של החשוד, ולפיכך אופן השגתה של ראיה אינו משפיע על קבילותה אלא על משקלה בלבד. יחד עם זאת, עם כינון חוקי היסוד החדשים משנת 1992, נוצר תמריץ ובשורה מחודשת לאימוצה של דוקטרינת פסילה פסיקתית, אשר מאפשרת לבית המשפט לפסול ראיות כל אימת שבאם דרך גבייתן של אותם ראיות הייתה בלתי חוקית, או שהיה בה משום פגיעה בזכויות הפרט של העשוי להיפגע מאותן ראיות.


עבודה סמינריונית במשפטים זה אנחנו

הפסיקה הראשונה שהחלה לבנות דוקטרינה מגובשת בסוגיית דוקטרינת הפסילה הפסיקתית היא בעניין יששכרוב משנת 2006. שם נפסק שלשם הכרעה בסוגיה האם יש לפסול קבילותה של ראיה במסגרת דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, ישנם שלוש קבוצות של שיקולים, אשר על בית המשפט לשקול בבואו לקבוע אימתי עליו להחליט אם לפסול ראיה כדלקמן: (1) אופייה וחומרתה של אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה. (2) מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה. (3) הנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה. במקרה עסקינן, בית המשפט פסק שהפגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי ופגיעה בהליך ההוגן אשר נגרמה עקב הימנעות מלהודיע לנאשם על זכויותיו, יש בכדי לפסול את ההודאה רק משום שהושגה באמצעים פסולים.


בעניין בן חיים אשר עוסק במישרין בעבודתנו, בית המשפט עסק בחוקיותם של חיפושים, ומה הנפקות והשפעתם על קבילות הראיות שנתפשו באותם חיפושים. נפסק כי חיפוש שנערך ללא צו חיפוש, ושלא על סמך חשד סביר או הסכמה מודעת ורצונית של האדם, הוא חיפוש בלתי חוק. ומשכך, יש לפסול את קבילותה של הראיה וזאת בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין יששכרוב. בנוסף, קבע בית המשפט שכל אימת ששוטר מבקש לערוך חיפוש על גופו או בכליו של אדם, ללא צו שיפוטי וללא חשד סביר, עליו להבהיר לאדם כי נתונה לו הזכות לסרב לחיפוש וכי סירוב זה לא ישמש נגדו לסנקציות כאלה ואחרות.

לאור האמור לעיל, שאלת המחקר בעבודתי עוסקת בשאלה, האם חיפוש שלא כדין על גופו של אדם, יכול להוות עילה לבטלות קבילותה של הראיה ? משכך, זה יהיה אפוא סדר עיוננו.


חלקה הראשון של העבודה נועד בתכליתו לתת סקירה תמציתית ומקצועית על סוג החיפושים העיקריים בדין ובמשפט הישראלי. תחילה נעמוד על חיפוש חיצוני ופנימי בגופו של אדם חשוד, וזאת על מנת להבדלם מהגדרת חיפוש על גופו של אדם, אשר למעשה הוא חיפוש על פני גופו של האדם בבגדיו או במטלטליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי. ולבסוף נעמוד על התנאים ומקור הסמכות לחיפוש על גופו של אדם.


בחלקה השני של העבודה נעמוד על פסילת ראיות במשפט הישראלי. תחילה נבחין בדוקטרינת הפסילה הפסיקתית אשר למעשה מהווה את המנגנון האופרטיבי של בית המשפט לפסול ראיות. בהמשך נכנס לעובי הקורה וניווכח שכל אימת ששוטר שחורג מהוראות החיפוש ללא חשד סביר ואף ללא מקור סמכות נורמטיבי בגופו של אדם, אזי רשאי בית המשפט לשקול בקדירת השיקולים את בטלותה של הראיה על סמך דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.


בחלקה השלישי של העבודה נתמקד במשפט המשווה בארצות הברית. שם נראה כיצד מערכת המשפט בארצות הברית מתמודדת עם חיפוש על גופו של אדם שלא כדין.

בעבודה זו אין יומרה למצות את הדיון במכלול השאלות הקשורות בסוגיית חיפוש על גופו של אדם, אפוא, עבודתי לא תכלול את הסוגיות והנושאים ביחס לשאלות קונסטיטוציוניות, נטילת אמצעי זיהוי מחשודים ו/אן עצורים, חיפוש על קטינים, מעצר עיכוב של חשודים, , תפיסת חפצים, אחריות בנזיקין, חיפוש בחצרים, בבתים, חיפוש בגין עבירות ביטחוניות, תקנות הגנה לשעת חירום, בידוק ביטחוני במקומות ציבוריים וכיוצא בזה."


ההמשך יבוא






תבחרו חכם תבחרו פרדיגמה
  • Black Facebook Icon
  • YouTube - Black Circle

© כל הזכויות שמורות לפרדיגמה, מומחים בכתיבה אקדמית