top of page

כללי האזכור האחיד

גלוי וידוע לכל סטודנט במשפטים, שכל אימת שהוא נסמך על טענה משפטית  אזי ברי ששומה עליו להביא סימוכין לנאמר, וזאת באמצעות הערת שוליים שיש לערוך אותה לפי כללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית

 

לא למותר לציין, שחל איסור מוחלט להעתיק מלל מפסק דין, ממאמר, מאתר אינטרנט או מכל מקור אחר, מבלי שביצענו הפניה מדויקת למקום שממנו לקוח הציטוט. בשונה מכללי האזכור המקובל מדיסציפלינות אחרות באקדמיה, הסטודנט למשפטים ישתמש רבות באותו מסמך אקדמי, ומשכך, עליו לצטט במדויק את מספרי העמודים או הכותב מאותו מקור.      

שימוש בהערות שוליים בכתיבה משפטית 

כללי האזכור האחיד נועדו בראש ובראשונה לאזכר מקורות שונים כגון: חקיקה, פסיקה ,ספרות ומאמרים משפטיים, כל אימת שנעשה שימוש במקורות המאזכרים מקורות שונים.  דה פקטו, ההערות שוליים בעבודות אקדמיות בתחום המשפט נותנות גם לכותב ערך מוסף של שימוש בפרשנות והבהרות אשר הם במאמר מוסגר לנושא הנדון. הווה אומר, אם במסגרת עבודתי אני מזכיר את המונח "המהפכה החוקתית" שחלה במדינת ישראל, ואני רוצה להרחיב את הנושא ולתת הסבר לקורא על המונח, אזי מן הראוי שארחיב את האמור בהערת שוליים בתחתית העמוד כך נוצר לי מרחב תמרון והסבר במאמר מוסגר לקורא על המונח שנכתב.

כלל חשוב מאוד בכל עבודה אקדמית במשפטים, יש להסביר ולסגנן את העבודה האקדמית לא מתוך הנחה שהמרצה מבין את התחום ועל כן הוא יבין על מה אתם כותבים, די לחכם ברמיזה. אלא יש ליעד את העבודה לקריאה לכל אדם מן הישוב אשר לראשונה עומד על נושא משפטי שהוא אינו מכיר, כאשר מבחן התוצאה הוא הבנת שאלת המחקר ודרך פתרונה, ככה תבטיחו שעבודתכם היא ברמה טובה ובהירה דיה.

כללי האזכור האחיד

דוגמא לשימוש בהערות שולים מתוך עבודה סמינריונית 

דוגמא לעבודה סמינריונית
bottom of page