.png){kind=logo}
מדעי הרוח והחברה
לקראת סיום התואר הראשון, סטודנטים רבים נתקלים לראשונה במטלת כתיבת העבודה הסמינריונית, אשר הלכה למעשה היא גולת הכותרת האקדמית של הסטודנט לקראת סיום חוק לימודיו.
העבודה הסמינריונית נועדה לאתגר מבחינה אינטלקטואלית את הסטודנטים אשר לראשונה צריכים לחבר חיבור אקדמי שהיא פרי יצירתם, והיא טומנת באמתחתה השקעה לא קטנה אשר באה לידי ביטוי בכתיבת טיעונים והנחות אקדמיות מעניינות. בנוסף היא צריכה להיות בנויה לפי כללי החיבור האקדמי אשר יחסית הם דוגמטיים ובנויים לפי כלל החיבור האקדמי.
זאת ועוד, הסטודנטים בעבודתם גם צריכים לעלות רעיונות וממצאי מחקר סובייקטיביים, וזאת לאחר שהם עינו ישר והפוך בכל החומר האקדמי הרלוונטי שעוסק בנושא עבודתם.
אפוא, משוחת החיבור האקדמי אינה קלה ודורשת זמן וידע מקדים על מנת לעבור אותה בצורה טובה ומקצועית. לטעמנו, מי שיעמוד על כל הכללים שלהלן עשוי לצלוח את החיבור האקדמי בצורה נוחה, ואף לזכות לציון גבוה בגין העבודה.
כיצד עובד התהליך -
נושא העבודה ושאלת המחקר
החיבור האקדמי במדעי הרוח וחברה בנוי מכמה נדבכים אשר יחדיו יוצרים עבודה אקדמי לעילא ולעילא. עם תחילת העבודה ראוי לעמוד על נושא העבודה ועל שאלת המחקר המרכזית שאותה צריך לנתח. למעשה, שאלת המחקר צריכה להיות מצומצמת וקונקרטית לנושא הנדון, ומאידך היא צריכה להיות רחבה דיה על מנת שיהיה מספיק בשר ובת חקירתית על מנת שניתן יהיה לכתוב עבודה אקדמית ראויה. לרוב, עם בחירת נושא העבודה ושאלת המחקר, הסטודנט מגיש בקשה פורמלית לאישור המרצה או המנחה, עם אישורו, הוא יוכל עתה לגשת למלאת הכתיבה עצמה.
עם קבלת האישור הראשוני לכתיבת העבודה, עתה שומה על הסטודנט להתחיל למצוא חומרי עזר אקדמיים לעבודה הנידונה. לרוב כדאי להסתמך על חומר עדכני ככל הניתן ולא יותר מ 5 שנים מיום כתיבת העבודה האקדמית שלכם. רצוי לגשת לספריה ולהתחיל לבחון חומרי עזר כגון: ספרות, אנציקלופדיות, קטלוגים, כתבי עת ומאמרים וחיבורים אקדמיים. מאוד רצוי לגשת ולהיעזר בספרנים אשר יכולים לסייע לכם רבות למצוא כל חומר אקדמי אשר יוכל לסייע לכם בעבודתם. זו למעשה עבודתם, ומניסיון הם מקצועיים באיתור חומרי עזר.
הערות שולים וביבליוגרפיה
לרוב המרצים מבקשים מהסטודנטים להסתמך על ספרות ומאמרים אקדמיים ככל הניתן, על מנת לענות על שאלת המחקר.
אלא מאי, במהלך כתיבת העבודה בעבודה שומה על המחבר להפנות את הקוראים לאותו מקור אקדמי שעליו הוא מסתמך. וזאת הוא עושה בשתי אופניים. ראשית בגוף העבודה רצוי להפנות להערות שוליים אשר נמצאות בתחתית הדף וזאת על מנת שהקורא יוכל לדעת במידית על איזה חוקר אקדמי אתם מסתמכים. יתרה מזאת, בהערות שוליים גם ניתן להוסיף הסבר נוסף לעבודה במאמר מוסגר, ושלא קשור במישרין לנושא הנדון.
שנית, יש להוסיף עתה גם מראה מקום ביבליוגרפי. הלכה למעשה, המקור האקדמי בעבודה יופיע פעמיים האחד בהערת שוליים בתחתית העבודה, ואף ביבליוגרפיה אשר תופיע בסוף העבודה ולאחר פרק הסיכום.
מבנה העבודה
העבודה צריכה להיות בנויה תחילה מהמבוא, שצריך להיות לפי מבנה קבוע של רקע, סקירת ספרות מחקרית, סוגיה/שאלת מחקר, ומתודולוגיה. ראוי גם במבוא להצר את העבודה ולהציג לקורא על איזה נושאים העבודה לא תידון עקב גודל היקף היריעה. לרוב המבוא יהיה עד 2 עמודים.
גוף העבודה אשר בנוי מפרקים ותתי פרקים, שהם למעשה צריכים לענות בצורה קוהרנטית על שאלת המחקר הנידונה. רצוי וכדאי לסדר את ראשי הפרקים לפי הגיון וסדר כרונולוגי לדוגמא : הרקע, הסטטוס קוו הנוהג, דיון ביקורתי, המצב הרצוי. או שניתן לסדר את כל חלקי הטיעון בעבודה פרוש על כמה פרקים.
לבסוף יבוא הסיכום אשר נועד לענות בצורה תמציתית על הסוגיה שהצגנו במבוא, ועל החידוש או הביקורת שיש לנו על המצב הנהוג.
ניסוח ודרישות צורניות
היקף ודרישה צורנית- היקפה המקובל של העבודה סמינריונית הוא בין 20-30 עמודי תוכן נטו. העבודה תהיה בפונט (גופן) David בגודל 12 בצבע שחור, כאשר המרווחים בין השורות יהיו של שורה וחצי, והעבודה תיכתב על צדו האחד של הדף, והשוליים הימניים וכן השמאליים יהיו 3.5 ס"מ.
ניסוח- יש להקפיד על ניסוח וכתיבה אקדמית גבוהה של מחבר העבודה, יש להימנע ככל הניתן משגיאות כתיב ועברית לא תקינה. לשים לשב לזכר ונקבה כמו שלושה חודשים ולא שלוש חודש שמצוי בסלנג הצבאי. רצוי להשתמש במילים לועזיות אשר מצויות לרוב בחיבורים בספרות האקדמית.
יש להימנע לחלוטין מראשי תיבות, יחד עם זאת, רצוי להשתמש רק במקרים מוסכמים כגון דו"ח, או"ם וכיוצא בזה.