.png){kind=logo}
עבודה סמינריונית
עבודה סמינריונית היא עבודה שבמהלכה הסטודנט נדרש לנסח ולהגדיר בגפו סוגיה או שאלת מחקר, שעליה הוא צריך לענות בכתב בכל שלבי העבודה. דה פקטו, סטודנטים בתואר הראשון נדרשים לבצע עבודת מחקר בכוחות עצמם, ללא עזרה או הכוונה לספרות ומאמרים אקדמים אשר עשויים לעזור להם לענות על שאלת המחר הנידונה.
תהליך הלימוד והכתיבה של העבודה הסמינריונית נועד להכשיר את הסטודנטים לבצע מחקר עצמאי אקדמי ברמה הגבוהה ביותר. למעשה, התהליך נועד לשמש קנה מידה להערכת יכולתם האינטלקטואלית של הסטודנטים, ולכן לא בכדי בתהליכי קבלה לתארים מתקדמים יותר, בוחנים את הציון שהתקבל בעבודתכם, קל וחומר, שישנם מקומות אקדמיים אשר מבקשים ובוחנים את העבודה הסמינריונית שכתבתם.
אפוא, מי שמעוניין להמשיך ללמוד באקדמיה תארים מתקדמים יותר, שומה עליו להשקיע בעבודה הסמינריונית שהוא כותב, וזאת על מנת שבעתיד העבודה תהיה לו לעזר ולא לרועץ.
10 צעדים לכתיבת עבודת סמינריונית מעולה
1. בחירת נושא
איך בכלל מתחילים לכתוב את העבודה? פשוט הולכים לספריה. נשמע קצת מוזר נכון, אבל לרוב הסטודנטים לא מכירים את הספריה במכללה או באוניברסיטה שבהם הם לומדים. אומנם הם עברו כברת דרך ארוכה בתואר, ונחשפו להמון נושאים או תחומים אשר עשויים להתאים לכתיבת העבודה הסמינריונית, יחד עם זאת, לרוב ישנה נטיה ללכת לאיבוד עם נושא העבודה.
כל אימת ולקחתם קורס סמינריוני בתחום מסוים, אזי לא צריכה להיות לכם בעיה רוחבית בשביל למצוא נושא שמתאים לעבודה. ולכן הליכה לספריה יחד עם חיפוש במקורות אקדמים באינטרנט, עשויים לתת לכם את הכיוון הרצוי. במידה ועדיין לא בחרתם קורס סמינריוני או שאינכם נדרשים, אזי שומה עליכם לגשת לספריה במקום לימודכם ולחפש חומר אקדמי שעשוי להתאים לכם לנושא העבודה, ושהוא קרוב ללבכם ולרמה האינטלקטואלית ולסקרנות שלכם.
תזכרו לא לנסות לקפוץ מעל ד' אמותכם, תחפשו נושא מעניין עם ספרות ומאמרים אקדמיים רבים על מנת שלא תתקעו באמצע העבודה עם נושא שולי שאין בו כמעט ספרות, ואז הלכה למעשה, תצטרכו או לוותר על הנושא או לעשות עבודת מחקר מקיפה על מנת לצלוח את העבודה.
עם בחירת נושא העבודה תתחילו בשלב הזה להתחיל לגשש בספרות ובמאמרים הרבים אשר פרוסים בעיניכם. כבר בשלב הזה אתם תרגישו אם אתם מכירים את התחום או שידיעותיכם בנושא דלות מידי. תנסו לשער כמה זמן ייקח לכם ללמוד את נושא העבודה והאם הוא בר ביצוע בהתאם לל"ז שעומד בפניכם. במידה ואתם מרגישים שהנושא הוא לא באמת קרוב ללבכם ו/או שהוא דורש לימוד עצמי רב, תחליפו אותו בנושא אחר. במידה והחלטתם לאתגר את עצמכם אזי בהצלחה.
2. שאלת מחקר
לאחר שסיימנו לבחור את נושא העבודה הסמינריונית, עתה שומה עלינו לבחור את שאלת המחקר לעבודה. הדרך הכי פשוטה לבחור את שאלת המחקר היא באמצעות קריאה קריאה ועוד קריאה. הווה אומר, קחו מאמר או ספר אשר עוסק בנושא העבודה שלכם ותתחילו לקרוא ולעיין בו, תנסו למצוא לחפש מתוך הספר נושא או תת נושא אשר עשוי להיות מתאים לעבודתכם.
עם מציאת התחום הספציפי לעבודה, תנסו לעיין בראשי הפרקים בספר או במאמר על מנת לשאוב משם רעיון למבנה העבודה שלכם. תנסו ככל יכולתכם למקד את נושא העבודה באמצעות שאלת מחקר מצומצמת ובת חקירתית. כלומר, מחד אל תגבילו את שאלת המחקר שלכם לתחום מאוד ספציפי, מאידך, תראו ששאלת המחקר שלכם עשויה להכיל יריעה רחבה של חומר שאותו תצטרכו לעבד ולברור ממנו את המוץ מן התבן.
3. ראשי פרקים
בניית ראשי הפרקים על פניו נראית משימה קלה ופשוטה. יחד עם זאת, אל תתחילו לכתוב את העבודה הסמינריונית לפני שניסחתם ראשי פרקים סופיים ולפני שאתם יודעים כיצד כל פרק בעבודה עוזר לכם לענות על שאלת המחקר הנידונה. לרוב עבודה הסמינריונית צריכה להיות בנויה מ:
1. עמוד שער.
2. תקציר.
3. תוכן העניינים.
4. המבוא.
5. גוף העבודה.
6 סיכום ומסכנות.
7. נספחים.
גוף העבודה- הקושי במבנה ראשי הפרקים מגיע עם בניית גוף העבודה. למעשה, גוף העבודה מציג בפני קורא העבודה, את היקפה ואת המסגרת הנוכחית של העבודה, לכן שומה עליכם לתת את הדעת בבניית גוף העבודה לפי המבנה שמוצע כדלקמן.
1. הרקע העיוני סביב הנושא ושאלת המחקר הנידונה.
2. מערך המחקר והמצב המצוי.
3.הנתונים והממצאים, תוך הדגשת הממצא העיקרי בעבודה.
4. דיון בממצאים והמצב הרצוי.
תזכרו שגוף העבודה הוא אבן הראשה של כל העבודה כולה, ולכן יש לחלק את הפרקים בגינו בצורה חכמה ושקולה. ראוי לצייו, שהיקפה של העבודה צריך לנוע בין 20-30 עמודים בהתאמה, ולכן יש להתאים את מבנה העבודה לסך כמות העמודים הרצויים בעבודה.
4. ביבליוגרפיה
בטרם מלאכת הכתיבה, רצוי תחילה למצוא ספרות וחומר אקדמי לכתיבת העבודה. חשוב מאוד למצוא חומר אקדמי עדכני ושנכתב בחמש שנים האחרונות על מנת שהעבודה שלכם תהיה עדכנית ומתאימה למציאות ולא ישנה עם שיטות מחקר שעברו מן העולם.
להווי ידוע לכם שהמרצים מקפידים לבחון את המקור האקדמי בעבודתכם, לכן רצוי למצוא את המקורות הכי רלוונטיים לעבודה שלכם. בסוף העבודה נהוג להוסיף את כל רשימת כל המקורות האקדמיים אשר סייעו בידכם לכתוב את העבודה (להלן-ביבליוגרפיה) , וזאת במטרה שהקורא יוכל לאתר את מקור החומר האקדמי אשר סייע בידכם. לאור זאת יש להקפיד על רישום מדויק של המקורות, לרוב על לפי כללים מחייבים אלו של APA (איגוד הפסיכולוגיה האמריקני( או על פי כלל האזכור האחיד. לרוב המרצים מקפידים על רישום תקין של המקורות ולכן שומה עליכם להקפיד קלה וכחמורה ברישום תקין ונכון של המקורות
רצוי לערוך את הביבליוגרפיה כשהיא מסודרת באופן רציף ועקבי בסוף העבודה. אחת הדרכים השכיחות לעריכת הביבליוגרפיה היא לפי רשימה של נושאים כגון: ספרות, מאמרים בעברית, מאמרים באנגלית אינטרנט וכיוצא בזה. ואת אותם מקורות יש לערוך יש רשימה אלפביתית של שמות המחברים.
5. אישור מרצה
ישנם מקומות אקדמיים אשר דורשים מהסטודנטים להגיש בקשה פורמלית מהמרצה לכתיבת העבודה הסמינריונית. בבקשה הם נדרשים לכתוב בגין איזה נושא הם בחרו, ומה שאלת המחקר הנידונה, על מנת לצלוח את המשוחה הזאת רצוי לעבוד לפי נוסחת חמשת השלבים כדלקמן:
1. נושא העבודה – יש לכתוב על קליפת האגוז את הרקע של נושא עבודתכם, כמו כן רצוי להוסיף מבט נקודה סובייקטיבית בגוף ראשון ולציין מדוע בחרתם לעסוק דווקא בתחום דנן.
2. שאלת מחקר- יש לכתוב באותיות קידוש לבנה מה היא שאלת המחקר שלכם.
3. גוף העבודה- יש לפרט כיצד בגוף העבודה אתם עונים על שאלת המחקר.
4. ראשי פרקים- יש להציג את ראשי הפרקים לעבודה, רצוי לבנות את הראשי פרקים בצורה לוגית.
5. ביבליוגרפיה ראשונית- להוסיף לפחות שבע מקורות אקדמיים עיקריים אשר ישמשו אתכם לכתיבת העבודה.
6. מתחילים לכתוב, אבל איך?
החלק הקשה מאחורינו, עתה הגיע העת להניף את קולמוס הכתיבה ולהתחילה במלאכה, אבל כיצד להתחיל לכתוב וכמה עמודים?
את העבודה הסמינריונית יש לכתוב בגוף שלישי ותו לא, יחד עם זאת, ניתן להשתמש בגוף ראשון בהקדמה, מבוא לעבודה, בסיכום והעבודה. לא מקובל לרשום ראשי תיבות בעבודה, אלא רק במקרים שבהם הקיצורים הפכו לנפוצים מאוד כגון: צה"ל, פס"ד, דו"ח וכיוצא בזה.
יש להשתמש בלשון בהירה ולתת הקפדה על יתרה על כללי הפיסוק. היקפה המקובל של עבודה סמינריונית הוא בין 20-30 עמודי טקסט נטו (למעט תוכן העניינים, נספחים ורישום ביבליוגרפי). הדרישה הצורנית לעבודה תהיה בפונט (גופן) David בגודל 12 בצבע שחור, כאשר המרווחים בין השורות יהיו של שורה וחצי. העבודה תיכתב על צדו האחד של הדף, והשוליים הימניים וכן השמאליים יהיו 3.5 ס"מ.
7. סימוכין
חובתו של כותב העבודה הוא להבהיר לקורא על איזה חלק בחיבור מתבסס על דבריו של חוקר מאן דהוא בספרות או מאמר אקדמי. אפוא, יש לרשום בהערות השוליים בתחתית העבודה את אותו מקור אקדמי שהסתמכתם עליו בעבודתכם. הילוך זה נעשה משתי סיבות עיקריות כדלקמן:
-
כדי שהקורא ידע להעריך את האיכות והמהימנות של התוכן המוצע בחיבור.
-
כדי לכבד את הכותב המקורי ואת דבריו.
אימתי משתמשים בסימוכין? המקרים העיקריים שבהם משתמשים בהערות שוליים הם כשמציגים דעה, כשמציגים דעה נוגדת, כשמגדירים מונח, כשמציגים תקדים, כשמסבירים תופעה, כשמדווחים על תוצאת מחקר, בציטוט וכשמשתמשים בניתוח סטטיסטי ספציפי. בסופו של יום, על כל המקורות שמצויים בהערות שולים, צריכים להופיע ביבליוגרפיה ולהפך, חייבת להיות חפיפה בין ההערות שולים לביבליוגרפיה.
8. מבוא
את מבוא העבודה כותבים עם סיום העבודה גרידא, אל תעשו את הטעות ותנסו לכתוב את המבוא מלכתחילה כי עם הזמן תיווכחו שזו טעות. כתבו את המבוא לאחר גיבוש ראשי הפרקים והמתווה הסופי של גוף העבודה. המבוא הוא לטעמנו החלק הכי חשוב בעבודה, למעשה זו הפעם הראשונה שהמרצה בוחן את עבודתכם, ולכן שומה עליכם לנסות להרשים אותו עם כתיבת המבוא. יש להקדיש שני עמודים לכתיבת מבוא העבודה, כמו כן רצוי לכתוב את המבוא לפי הנוסחה שלהלן:
1. הצגה של נושא העבודה.
2. הצגת שאלת המחקר שבמוקד העבודה.
3. חשיבות הנושא ומדוע בחרתם לעסוק דווקא בו.
4. תיאור תמציתי של המתודה.
5. סיכום עיקרי הממצאים
6. הצרת העבודה- על איזו נושאים העבודה לא תעסוק.
חשוב מאוד שתקדישו זמן איכות וניסוח רהוט לכתיבת מבוא העבודה, כי הרושם הראשוני בעבודה הוא חזות הכל.
9. סיכום ומסקנות
הסיכום בשונה ממבוא העבודה אינו ממלא את אותו יעוד בדברי הסבר על הנושא הרקע ומטרת העבודה. אלא הוא נועד להציג לקורא את כל הנקודות העיקריות בעבודה לרבות פתרון שאלת המחקר הנידונה.
ראוי לציין בסיכום העבודה גם הצעות לבדיקת סוגיות ושאלות נוספות הראויות למחקר נוסף ומעמיק, הנובעות באופן טבעי מהדיון שהובא בעבודה, יחד עם זאת, ראוי לציין שאסור לעלות טענות חדשות ביחס לעבודה. את הסיכום כמו המבוא רצוי לכתוב עם סיום כתיבת העבודה.
10. ליטוש אחרון
עם סיום העבודה רצוי מאוד לתת לה לנוח כמה ימים, תתווכחו שלאחר זמן מה הדברים נראים לכם שונה ממה שנראה כשסיימתם את העבודה. לאחר זמן מה הדפיסו את העבודה ותתחילו לקרוא אותה בקול רם, אם אתם מרגישים שאתם נתקעים או שההסבר שלכם לוקה בחסר, אזי יש לעדכן את החלקים הרצויים בעבודה.
יש לשים לב למבנה הצורני של העבודה, תראו שהתוכן עניינים עדכני והמספר נכון, תראו שהטקסט מיושר לשני הצדדים, כך שהמסמך יקל מראה מלוטש יותר. תנסו לראות שאין לכם שגיאות כתיב באמצעות האיות ודקדוק של תוכנת הוורד, אם יש לכם ספק ניתן לבחון במילון מקוון כגון "מילוג". תקפידו על עמוד השער של העבודה, ועל הסדר ביבליוגרפיה.
בסופו של דבר, תקפידו מאוד על עריכה לשונית. רצוי לתת לבן משפחה או חבר לעשות לכם הגהה על העבודה, ככה למעשה תקבלו משוב על שגיאות כתיב, ובמידת הצורך תבצעו תיקון לעבודה.
